החלטה בתיק פר"ק 7290-05-11

מבוא ורקע עובדתי

1.         מונחת לפני בקשתה של הגב' אולגה גורביץ (להלן: "המבקשת") להורות על תיקון צו שניתן על ידי בימ"ש זה ביום 3.8.11 ואשר לפיו אושר לבקשתם של המשיבים, חברת אקסואקסו בע"מ (להלן: "החברה") ומר ראובן וידל (להלן: "וידל"), הסדר נושים לחברה (החברה ווידל גם יחד יכונו להלן: " המשיבים"). הסדר זה אושר בהתאם לסמכות המוקנית לביהמ"ש בהתאם לסעיף 350 בחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "ההסדר").

2.         ההסדר אושר על ידי ביהמ"ש לאחר שהחברה קיימה את כל התנאים המקדמיים הנדרשים לפי הדין לשם אישורו.

            כך למשל פרסמה החברה מודעות בעיתונים יומיים כשהן ערוכות לפי טופס 12 שבתוספת לתקנות החברות (בקשה לפשרה ולהסדר), תשס"ב-2002 (להלן: "תקנות החברות"). עיתונים יומיים אלה כללו אף עיתון יומי המודפס בשפה הרוסית השגורה בפי המבקשת. במסגרת הפרסומים שנעשו בעיתונים היומיים הנ"ל הודיעה החברה על המועדים שנקבעו לכינוס אסיפות נושיה על פי סוגיהן, וכן על המועד להגשת תביעות חוב.

3.         למרות הפרסומים שנעשו וכינוסן של אסיפות הנושים, לרבות אסיפות שנדחו מחמת העדר קוורום כנדרש על פי הדין, לא התייצבה המבקשת או מי מטעמה לאסיפות הנושים, לא הוגשה מצידה של המבקשת תביעת חוב כלשהי כנגד החברה, ואף לא נרשמה כל התנגדות מצידה של המבקשת להסדר המוצע או לסכומים שהוצעו בגדרו לנושי החברה.

            גם לאחר פרסום החלטת ביהמ"ש בהתאם לתקנות החברות, ולאחר שנעשתה פנייה לכלל נושי החברה - לא הגישה המבקשת תביעת חוב, ואף לא התנגדה לבקשת החברה לאישורו של ההסדר על ידי ביהמ"ש.

4.         בקשתה זו של המבקשת (להלן: "הבקשה") הוגשה לביהמ"ש לאחר שחלפו למעלה מ-5 חודשים ממועד אישורו של ההסדר על ידי ביהמ"ש. במסגרת הבקשה עותרת  המבקשת לביהמ"ש בבקשה לתקן את צו ההסדר ולהורות כי ישולם לה בהתאם להסדר המתוקן המוצע על ידה סכום של 27,448 ש"ח, וזאת - בנוסף לסכומים שכבר אושרו לה לפי ההסדר.

טענות הצדדים

5.         המבקשת טוענת כי הועסקה על ידי החברה מאז יום 28.8.05 ועד ליום 31.3.11, ובסך הכל צברה וותק במסגרת עבודתה אצל החברה המסתכם בכ-5 שנים ו-7 חודשים. לטענתה, במהלך התקופה שבין 1.10.10 ועד ליום 14.1.11 היא נמצאה בחופשת לידה, ומייד לאחר מכן, ועד ליום 31.3.11 - היא נמצאה בחופשה ללא תשלום. לדבריה, ביום 29.3.11 הודיע לה וידל, המשמש כמנהל החברה והמחזיק באופן אישי במרבית מניותיה, כי מאחר שהחברה נמצאת בקשיים כלכליים אין מנוס מלפטרה מעבודתה בחברה. בפועל, לטענתה, נמסר לה מכתב פיטורין ביום 12.4.11.

6.         המבקשת טוענת כי בניגוד להצהרות המשיבים היא לא קיבלה את מלוא הכספים המגיעים לה בגין כל תקופת עבודתה בחברה. לטענתה, פעלו החברה ווידל שלא בתום לב, לא עדכנו אותה לגבי תיק הפירוק של החברה ואף לא על כך שהחברה הגישה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר נושים. המבקשת מדגישה בבקשתה כי אם המשיבים היו מודיעים לה על דבר הגשת בקשת החברה לאישור הסדר נושים היא הייתה פונה לייעוץ משפטי, ומגישה תביעת חוב על מלוא הסכום האמיתי אשר לטענתה החברה נותרה חייבת לה.

            בנוסף טוענת המבקשת כי היא איננה קוראת עיתונים יומיים, לא בשפה העברית, ואף לא בשפה הרוסית או בכל שפה אחרת, וכי היא לא קיבלה שום זימון אישי מהמשיבים לאסיפות הנושים או בקשר להליך נושא הבקשה לאישור ההסדר.

            המבקשת חולקת על גרסת החברה לפיה החברה נותרה חייבת לה סך של      28,759 ש"ח בלבד. לדבריה היא זכאית לקבל מהחברה את מלוא הסכומים המפורטים בבקשתה בשל היותה נושה בדין קדימה. המבקשת מדגישה בבקשתה כי ההסדר המקנה לה זכאות לקבלת פיצויי פיטורין בסכום כולל של 28,759 ש"ח בלבד אשר אמור להיות משולם לה על ידי החברה ב-18 תשלומים חודשיים - טעון תיקון באמצעות בית המשפט.

            בבקשתה מציינת המבקשת כי הינה זכאית לקבל מהחברה סכומים נוספים הכוללים פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה, וכן פיצויים עקב פיטוריה שלא כדין ובניגוד לאמור בסעיף 9 בחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954. סכומים אלה מסתכמים, לגרסתה, בסכום נוסף של 27,448 ש"ח. לטענת המבקשת, ההסדר קבע כי עובדי החברה יקבלו את מלוא חובות החברה כלפיהם, ולפיכך היא זכאית לקבל מהחברה את מלוא הסך הנ"ל של 27,448 ש"ח. משכך, מתבקש בית המשפט להורות על תיקון ההסדר בהתאם למפורט בבקשתה זו.

7.         בתגובתם לבקשה טוענים המשיבים כי בבקשתה מציגה המבקשת תמונה מעוותת לפני ביהמ"ש, וכי טענותיה מבישות וחסרות כל בסיס עובדתי או משפטי. לגרסת המשיבים בקשתה של המבקשת הוגשה רק לאחר שחלפו למעלה מ-10 חודשים ממועד הפסקת עבודתה על ידי החברה, ואף זאת - משחלפו למעלה מ-5 חודשים ממועד אישור ההסדר על ידי ביהמ"ש. המשיבים מפרטים בתגובתם כי המבקשת החליטה להלך עליהם אימים, והודיעה להם כי אם לא ייענו לבקשתה היא תפנה לביהמ"ש בבקשה לתיקון ההסדר והדבר עלול לגרום לנזקים לחברה.

            לגרסתם, המבקשת הוזמנה למשרדו של וידל ושם הוצע לה לפעול לפי הוראות ההסדר ולקבל הסכום שאושר עבורה במסגרת ההסדר.

            המשיבים טוענים כי הסבירו למבקשת שאין בכוונתה או ביכולתה של החברה להעדיף אותה על פני נושים אחרים, וכי במסגרת ההסדר, ומאחר שמדובר בחוב שנוצר לטובתה מכוח היותה עובדת של החברה - היא סווגה כנושה בדין קדימה הזכאית לדיבידנד בסך השווה ל- 100% מערך נשייתה על פי הרשום בספרי החברה. לגירסת המשיבים, המבקשת זכאית לקבל מהחברה סך כולל של 28,759 ש"ח המבטא את כל רכיבי השכר המגיעים לה על פי דיני העבודה, וזאת - על פי תחשיב חשבונאי שנערך על ידי גורם מקצועי המועסק על ידי החברה. המשיבים טוענים כי המבקשת לא צירפה אסמכתאות התומכות בבקשתה לקבלת הסכומים הנדרשים על ידה. בנוסף טוענים המשיבים כי המבקשת העלימה עובדות חשובות מעיני ביהמ"ש על מנת לפגוע בהליך כולו. לטענתם, בניגוד לנטען על ידי המבקשת, וידל עדכן את המבקשת בדבר הקשיים הכלכליים בהם נמצאת החברה ועובדה זו אף פורטה במכתב הפיטורין שנמסר למבקשת. כן טוענים המשיבים כי אין זה מחובתם לפנות באופן אישי אל המבקשת שאיננה עונה על הגדרת "נושה מובטח" על פי תקנות החברות, ולהפציר בה להגיש תביעת חוב.

8.         בתגובתם לבקשה מוסיפים המשיבים וטוענים כי משאושר ההסדר על ידי בית המשפט הרי שבהתאם לסעיף 350 בחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") יש לראות בו "הליך הממצה את כל תביעות חוב הנושים באופן סופי" (ראו סעיף 21 בתגובת המשיבים לבקשה). לגירסתם, אישור ההסדר כולל גם קביעה מכללא לפיה ההסדר התקבל ברוב הנדרש עפ"י הדין לשם קבלתו, ולפיכך, בהתאם לסעיף 350(ט) בחוק החברות "הרי הם מחייבים את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבהם, לפי העניין, ואם היא בפירוק את המפרק וכל משתתף" (ראו סעיף 22 בתגובת המשיבים לבקשה).

            לטענת המשיבים כוחו של הסדר שאושר על ידי בית המשפט פועל כלפי כל חוב עבר של החברה באופן מוחלט. כן טוענים המשיבים כי עקרון השוויון בין נושיה של החברה הנמצאת במצב של חדלות פירעון אינו ניתן להתנאה בהיותו בגדר דין קוגנטי. לדבריהם, תכליתו הכלכלית האמיתית של ההסדר הינה להגן לא רק על החברה עצמה כי אם גם על כלל נושיה. לדידם, ההסדר ממצה את מירב יכולותיה של החברה להבטיח קיום של מלוא התחייבויותיה כלפי נושיה בהתחשב במגבלות בהן היא נמצאת ולנוכח היקף חובותיה והעלויות הכרוכות בהמשך תפעולה.

            המשיבים מוסיפים וטוענים כי שינוי בתנאי ההסדר עלול לגרום לכך שנושים רבים נוספים יפנו אף הם לבית המשפט בבקשות לתיקון ההסדר והדבר יביא לקריסה מוחלטת של ההסדר כולו.